אישור נוטריוני

על מנת לאשר תרגום חייב הנוטריון, בלשון החוק, להיות “בעל שליטה טובה” הן בשפה שבה נערך המקור והן בשפה שאליה תורגם.

התרגום יכול להיעשות על ידי הנוטריון עצמו או – כפי שבדרך כלל נעשה – על ידי מתרגם מקצועי (או אפילו הלקוח).

עם זאת, הנוטריון חייב לבדוק ביסודיות את התרגום ולהשוות אותו עם המקור. במקרה הצורך ידרוש הנוטריון כי המתרגם יערוך שינויים במסמך בטרם יאשר את התרגום.

לאחר שהושלם תהליך זה יצרף הנוטריון את האישור הנוטריוני לתרגום.

אישור התרגום יכלול את המסמכים כדלקמן:

1. המסמך המאשר, שחייב להיות בעברית, אך יכול שיהיה גם בשפה נוספת;
2. התרגום עצמו;
3. מסמך המקור (או העתק של המקור) ממנו נעשה תרגום. אם יתבקש, הנוטריון יהיה רשאי לציין באישור שהתרגום נעשה מהמסמך המקורי, אולם אין זו חובה.

לאחר מכן יכרוך הנוטריון את שלושת המסמכים הללו בסרט אדום ויצמיד לו מדבקת חותם אדומה. חותם הנוטריון וחתימתו חייבים להופיע על כל עמוד. בנוסף לחותם כאמור יחתום הנוטריון על האישור בצרוף חותמת הנוטריון.